בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הארכיאולוגיה הגננית של תל אביב

אני לא יודע מדוע העצים הדחויים של העיר נוגעים ללבי. מן הסתם מפני שאלה העצים של ילדותי. מן הסתם בגלל הסימפטיה שיש לכולנו לאנדרדוג

12תגובות

בחוץ מטפטף והחזאי מבשר סערה. לשם ביטחון איני יורד בריצת הבוקר לחוף ולטיילת אלא פונה בשדרות בן גוריון ברחוב הראשון ימינה: אם יתחזק הגשם אוכל לחזור הביתה בתוך שש־שבע דקות. אני מוצא את עצמי ברחוב גרץ. רחוב קצר, ירוק מאוד. הגדר החיה שלאורך המדרכה מוכרת לי היטב מילדותי: עופרית הכף ולנטנה, שיחים שפעם היו פופולריים מאוד בקרב הגננים. בפינת אחת הגינות עומד בשלכת עץ אזדרכת, על ענפיו אשכולות פירותיו העגלגלים, שאני זוכר היטב מן הגינות בחולדה. העץ דחוק אל גדר האבן המקיפה את הגינה, מעבר לבלוני הגז...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו