הציור שמציג את כוחו של המבט

בציור של רמברנדט, "דלילה בוגדת בשמשון", נראה שמשון ללא שרירים, אולם דווקא כך פותח האמן דיון על כוח ועל מה שהוא מפחד לאבד

יונתן הירשפלד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יונתן הירשפלד

התהום המפרידה בין "שמשון" של רמברנדט ל"שמשון" של רובנס שדובר עליו כאן לא מזמן היא מראה של התהום הפעורה בין שני האמנים ובין שתי תפישות העולם האמנותיות, הדתיות והאנושיות שלהם: בעצם בין ארכיטיפים של טיפוס האמן. רובנס הקתולי הוא איש העולם הגדול, הדיפלומט, הנהנתן, שתופש את האמנות שלו כמו בימאי קולנוע בן זמננו, כהפקה רבת משתתפים (אולי ואן דייק צייר לו כמה דמויות לא חשובות, סניידרס - את הטבע הדומם ובעלי החיים ויורדנס טיפל בכמה מקומות, אבל הוא "הבימאי" של הסצינה). הוא מי שצייר את עצמו באי־רצון, רק כשדיוקנו הוזמן על ידי מלך או לרגל נישואין.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ