בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפוסט מודרניסט של התיאטרון הישראלי

עכשיו, כשההצגה "הצוענים של יפו" עולה על בימת החאן הירושלמי, אני מבקש להסביר משהו מהאסתטיקה של נסים אלוני

תגובות

הצוענים של יפו מאת נסים אלוני, תיאטרון החאן, במאי יוסי פולק, מוסיקה: גרשון וייסרפירר, תפאורה: נטע הקר, תלבושות: מאור צבא, תאורה: רוני כהן   כשראיתי את "הצוענים של יפו" מאת נסים אלוני ב"הבימה" לפני יותר מ-42 שנים, הייתי סטודנט שנה א', ועל הבמה היפנט אותי שחקן צעיר, יוסי פולק. עם השנים צמח והיה לשחקן גדול, שאין הרבה הצגות ראויות לו ברפרטואר של התיאטרון הישראלי. עכשיו ביים בתיאטרון החאן, ביופי רב, את "הצוענים של יפו", אותה חגיגה גדולה ש"הבימה" איפשרה לאלוני, בלי חשבונות המסחר של...

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו