ממה חושש התרבותן הישראלי יותר מכל

עם ישראל אוהב תרבות: יש כאן המון פסטיבלים בשלל תחומים, המוני בתי מדרש להמונים והמון פרסים, אך עושר זה לא כולל את חוויית ההתוודעות ליצירה

אורי הולנדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי הולנדר

לפני כמה שבועות התקיים בסינמטק תל אביב אירוע לכבוד הופעת התרגום החדש של הרומאן "אובלומוב" לאיוואן גונצ'רוב. באי הסינמטק באותו יום הוזמנו אפוא להשקת תרגומה העברי של יצירת ספרות חשובה, ובסופה של השקה זו הוקרן גם סרט המבוסס על הרומאן. ומדוע חשוב לציין את העובדה הטריוויאלית הזאת? ובכן, לאחר כארבעים וחמש דקות של שיחה מרתקת, בהשתתפות מתרגמת הספר, דינה מרקון, עורכת הספר, מאיה פלדמן, הסופר דרור משעני, המשוררת סיון בסקין והסופר והמתרגם רועי חן, קמה גברת אחת – לא מבוגרת מאוד, אך גם לא צעירה – ממושבה, והחלה לנפנף בידיה נפנופים רב משמעיים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ