הקרנבל הקפיטליסטי שיצר מסורת לאומית חדשה
חגיגות הפורים של תל אביב הקטנה היו בידור להמון ודרך לגייס כספים, אך הן שימשו גם מדורת שבט של היהודים בימי המנדט ומרכיב חשוב בבניין האומה
מרדכי רוכב על סוס: חגיגות פורים בתל אביב (1936-1908) ובנייתה של אומה חדשה
חזקי שוהם. הוצאת אוניברסיטת
בר־אילן ומכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן־גוריון, 470 עמ', 140 שקלים
העדלאידע הפורימית, שנערכה בתל אביב ב–1935, היתה האירוע הציבורי הגדול ביותר בתרבות העברית החדשה. לפי הערכות שונות השתתפו בה כרבע מיליון איש, בימים שאוכלוסיית תל אביב היתה כ–100 אלף איש והיישוב היהודי כולו מנה כ–400 אלף איש. הקרנבל הפורימי הזה, מציין חזקי שוהם, שימש "מדורת שבט" של המגזר היהודי בתקופת המנדט, והיה ברור כי הוא מתגבש כמרכיב מרכזי בתרבות העברית המתחדשת. אבל שנה אחר כך לא הצליחה העירייה להמשיך במסורת הזאת, והעדלאידע בוטלה.