בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פסנתרן ומשורר על פסגת הפרנסוס

כתיבה על מוזיקה היא משימה קשה מאוד, אבל ה"פרלודים" של אורי הולנדר מוליכים את הקוראים בבטחה בשטח ההפקר המסוכן שבין הצלילים למלים

7תגובות

פרלודים
 אורי הולנדר. הוצאת מוסד ביאליק, 232 עמ',
 65  שקלים הפרלוד הוא אולי הז'אנר המוזיקלי החמקמק והמסתורי מכולם. הוא החל את דרכו בראשית תקופת הבארוק, כאלתור מהורהר של נגני עוגב וצ'מבלו שנועד לחקור את הכִּוונון של הכלי ובה בעת להכין את המאזינים לביצועה של יצירה עיקרית או לתחילתה של המיסה בכנסייה. זו מוזיקה טפלה, אם כן, משרתת שפלת רוח המכינה את הבמה לאדוניתה. אבל דווקא הטפלות הזאת, האגביות המאולתרת של הפרלוד, היא שהפכה אותו במרוצת המאה ה-18 לשדה ניסיונות של מלחינים – ובמיוחד...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו