למרות התדמית החילונית, כבוד האדם הוא מושג דתי

במקרא, עניו הוא עני. אבל מחקר חדש על הספרות היהודית הקלאסית מראה כיצד משמעות המלה הפכה לחיובית, לתואר כבוד למי שמוחל על כבודו

אריאל סרי-לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אריאל סרי-לוי

ולפני כבוד עֲנָוָה: אידאל הענווה כיסוד בשפתם המוסרית של חז"ל

שמואל לואיס. הוצאת מאגנס, 347 עמ', 99 שקלים

האם כל אדם ראוי לכבוד? האם יש בני אדם הראויים לכבוד יותר מאחרים? האם מעמדות חברתיים וכלכליים הם גזירת גורל שרירותית, גמול הולם לכישורים ומאמצים או תוצאה של עושק וניצול? הספר "ולפני כבוד ענווה", שכתב שמואל לואיס, עשוי להעשיר את השיח הציבורי בשאלות הללו אף על פי שאינו עוסק בסוגיות אקטואליות. המחבר, רב קונסרבטיבי וחוקר תלמוד, מגדיר את ספרו "מדרש מחקרי": זה מחקר אקדמי על תולדות הענווה בספרות היהודית הקלאסית, אך לא פחות מכך זה חיבור הגותי־תיאולוגי, העוסק בשאלה איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ