הציור שמציע לנו דקה שקטה וחדה כתער של מדיטציה

ציורו של גויא, "מנחה לאל פאן", מאפשר לנו לראות בצלילות מבעד לתודעה הכוזבת את אמת בדידותנו, את אמת כלומיותנו, את העדרו הענק של אלוהים

יונתן הירשפלד
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יונתן הירשפלד

גויא היה בן 25 כשצייר את הבד הקטן הזה (33x25 ס"מ, 1771). מקובל לעתים, בכתיבה על גויא, לספר סיפור כזה: גויא התחיל את חייו כצייר רוקוקו סטנדרטי, במיוחד בסקיצות הקרטון לשטיחי הגובלן מסוף שנות השבעים. בד בבד עם התחרשותו ושיגעונו, הוא נהפך לאמן רומנטי יותר, פוליטי יותר, חריף יותר, שלאט לאט מפנה את מבטו מהעולם החיצוני פנימה לעולם הסיוט, השיגעון והלילה של הנפש, ובכך חוצים בעצם חייו את המאה ה-18 אל המאה ה-19 וזורעים את זרעי המודרניות של המאה העשרים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ