בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הציור שמציע לנו דקה שקטה וחדה כתער של מדיטציה

ציורו של גויא, "מנחה לאל פאן", מאפשר לנו לראות בצלילות מבעד לתודעה הכוזבת את אמת בדידותנו, את אמת כלומיותנו, את העדרו הענק של אלוהים

14תגובות

גויא היה בן 25 כשצייר את הבד הקטן הזה (33x25 ס"מ, 1771). מקובל לעתים, בכתיבה על גויא, לספר סיפור כזה: גויא התחיל את חייו כצייר רוקוקו סטנדרטי, במיוחד בסקיצות הקרטון לשטיחי הגובלן מסוף שנות השבעים. בד בבד עם התחרשותו ושיגעונו, הוא נהפך לאמן רומנטי יותר, פוליטי יותר, חריף יותר, שלאט לאט מפנה את מבטו מהעולם החיצוני פנימה לעולם הסיוט, השיגעון והלילה של הנפש, ובכך חוצים בעצם חייו את המאה ה-18 אל המאה ה-19 וזורעים את זרעי המודרניות של המאה העשרים. הבד הקטן הזה, אני מבקש לטעון, מראה משהו...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו