האם אור התבונה הופך אותנו למאושרים או אומללים פחות

תרגומים נפלאים ל"ביקורת התבונה הטהורה" ו"טוטם וטאבו" מאפשרים לקוראי העברית להתעמק בהגותם של שניים מעמודי התווך של המחשבה המערבית

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יואב רינון

ביקורת התבונה הטהורה, מאת עמנואל קאנט, תירגם והוסיף מבוא והערות ירמיהו יובל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014

טוטם וטאבו: התאמות אחדות בין חיי הנפש של הפראים ושל הנוירוטים, מאת זיגמונד פרויד, תרגום חדש מאת רות גינצבורג, הוצאת רסלינג. 2014

שני תרגומים נפלאים מהשפה הגרמנית שראו אור לאחרונה, תרגומו של ירמיהו יובל ל"ביקורת התבונה הטהורה" מאת קאנט ותרגומה של רות גינצבורג ל"טוטם וטאבו" מאת פרויד, מאפשרים לקוראיהם לשוב ולעסוק בשאלה שעמדה במרכז חשיבתם של שניים מעמודי התווך של ההגות המערבית. תרגומה של גינצבורג מצטרף למפעל התרגום המרשים שלה מתוך כתבי פרויד, ואילו תרגומו של יובל מצטרף למחקריו הרבים על קאנט וכן לתרגומי מכתביהם של הגל ושל שפינוזה. הטקסט המוער של יובל, יחד עם המבוא המצוין והרחב שהוסיף לו, ימיר, כך נראה, את העברית המסורבלת של ברגמן ורוטנשטרייך, שהמהדורה הראשונה של התרגום והמבוא שכתבו ליצירה זו של קאנט ראתה אור בשנת 1954. הספר יזכה מן הסתם למהדורות רבות, וכך גם יתוקן הפגם הצורם שבמהדורה הנוכחית: בלבול העמודים שחל בין עמוד 402 לעמוד 422.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ