בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההיסטוריון שנלחם בתחכום היתר של חנה ארנדט

במלאות 20 שנה למותו של גולו מאן, שעשה הכל כדי לא לדמות לאביו, הסופר תומאס מאן, ראוי להזכיר כיצד הציב אלטרנטיבה לרעיון הבנאליות של הרוע

28תגובות

לפני עשרים שנים מת גולו מאן (7.4.1994-27.3.1909), בנם השלישי של תומאס וקטיה מאן, והיסטוריון ידוע בזכות עצמו. צלו הכביר של אביו ויחסו הנוקשה אליו הסבו לו סבל רב, ובאחד הראיונות עמו התוודה כי היה זה בלתי נמנע שייחל למותו של אביו. ואמנם, גולו מאן היה לכותב פורה למדי רק משעה שמת אביו. צלו זה של האב היה יותר מצל "רוחני" גרידא. מבקר הספרות מרסל רייך רניצקי העיר בשעתו כי כשפגש בגולו מאן לראשונה נדהם מהדמיון העז שבין הופעתו החיצונית של הבן לזו של האב. דומה היה שצלו ה"רוחני" המעיק של האב נתגלגל...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו