בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העורך הישראלי שנאבק בהווה האמריקאי של כולנו

בתזזית מופלאה מצליח יהודה ויזן, המתפרנס מאימון קבוצת ילדות בכדורסל, להטיל בכתב העת שלו "דחק" מלוא חופניים איבה על מה שקורה כרגע בספרות

תגובות

דחק, כתב עת לספרות טובה, ד', עורך יהודה ויזן, 2014,
 415 עמודים יש משהו משמח מאוד ב"דחק". זהו כתב עת אחוז תזזית. נכון, כמו הרבה מאוד כתבי עת של צעירים, הוא מרושל, כאילו סידור הגיוני של גופנים הוא בלתי אפשרי. לפעמים נדמה שהרשלנות, בזירת העלומים, הופכת כרגע לאידיאולוגיה. היה כבר איזה פרופסור טיפש לספרות, שכתב על רומאן כלשהו, שהרשלנות היא "הפואטיקה של עידן המחאה החברתית". ובכל זאת, גם בזירה הזאת, "דחק" הוא עוף מוזר. נכון, הוא כולל הרבה מאוד חומרים, כאילו חושש העורך שמא זהו הגיליון...

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו