הטוויסט הרדיקלי בציור "נשיקת יהודה"

היחיד שאין לו זכות בחירה בציור של קרוואג'ו הוא ישו: החיילים יכלו לסרב פקודה. יהודה היה יכול לשנות את דעתו, ורק הוא בא בשביל להיתפס ולהיצלב

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יונתן הירשפלד

ב26 באפריל נציין יום הולדת ללודוויג ויטגנשטיין, מגדולי ההוגים של המאה העשרים. בדומה לדה-סוסייר הנערץ במקומותינו ויטגנשטיין חשב שהשפה היא מערכת, בה מקבלים הסימנים את ערכם ממקומם ותפקודם ולא מייחסם לאובייקטים בעולם. אך בשונה מדה סוסייר אי אפשר להסיק מתורתו "סטרוקטורליזם" המעריץ את המערכת וחושב - כמאמר הקלישאה הפוסטמודרנית ש"לא בני אדם מדברים בשפה אלא השפה היא המדברת בבני אדם". זאת משום שוויטגנשטיין שם דגש על תפקידם הנורמטיבי של משחקי שפה ("את הגשר מקימים במקום בו כה וכה חוצים את הנהר") ובכך שימר מרכיב חזק של דובר. ובכן, כמו שדתיים מקדישים לימוד תורה, כך אני מבקש להקדיש לזכרו ולעילוי נשמתו את הדיון הבא בציורו של קראווג'יו "נשיקת יהודה".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ