מכתבי הלוחם ששופכים אור על דור שלם

נחום שושני נהרג בקרב על הקסטל ב-1948. מרשימותיו אפשר ללמוד על הצעירים באותה תקופה, שהעמידו את המולדת וצורכי העם בשורה הראשונה

מרדכי נאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מרדכי נאור

נחום שושני, "נחשון": משלו ועליו

ערכה והביאה לדפוס: שושנה פרמינגר־שושני. הוצאת אריאל, 
239 עמ', 65 שקלים

הספר "נחום שושני, 'נחשון': משלו ועליו", מספר על צבר יליד 1926, שנפל במלחמת העצמאות ב–1948 והוא רק בן 22. הדמות, כמו גם בני דורה, נראים לבני ראשית המאה ה–21 לא כמרוחקים שניים או שלושה דורות מהם, אלא כמי שחיו בפלנטה אחרת, במרחק שנות אור. שכן, איזה בן 17 היה אומר היום, בטקס סיום, את הדברים האלה: "אלפיים שנה היינו בגולה. הבאמת לא יכולנו לקרב את הקץ הרבה לפני כן? וכשרעם כבר קול אלוהים במחנה, הגענו: כמה, מי? וכאשר לבסוף גבר זרם העולים, כמה מהם פנו לשטחי חיים מועילים? כמה מהם הבינו את עומק המפנה שהם עושים? הידעו כי יוצרים הם אדם ועם? וכשאנו עומדים היום, עם כל היש, הכשרים אנו כלפי עצמנו? האומנם מנוף חלוצי הוא יישובנו כאשר מתפקידו להיות?"

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ