הדרך הארוכה של התיאטרון העברי אל מחוזות הטרגדיה

אברהם עוז טוען בספר חדש שרק אחרי שהדרמה העברית פשטה מדים, יכלו עמוס קינן, נסים אלוני וחנוך לוין לכתוב את הטרגדיות האנושיות שלהם

עדו סתר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עדו סתר

שדות ומזוודות

אברהם עוז. הוצאת רסלינג, 
318 עמ', 99 שקלים

כותרת המשנה של הספר שכתב פרופ' אברהם עוז היא "תזות על הדרמה העברית והסיפֵּר הציוני". כלומר, כבר בכותרת המשנה מבהיר המחבר שכוונתו אינה לסקור את תולדות התיאטרון העברי (לפחות לא בצורה שיטתית). השאיפה של הספר נדמית צנועה יותר: הנחת כמה שאלות יסוד על הקשר בין התיאטרון שנוצר בארץ הזאת למשנה האידיאולוגית שממנה הוא צמח. התיאור הזה נדמה פשוט, אבל דווקא העיסוק בנושא המצומצם הוא סגולת הספר. שהרי רוב השאלות הנשאלות על התיאטרון בארץ הן עיתונאיות (כגון למה לא צומחים כאן חנוך לוין או נסים אלוני חדשים, משל מדובר בשיחי בוגנוויליה), ומתעלמות מראש מהקשרים תרבותיים, כלכליים ולאומיים רחבים יותר.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ