בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קפקא וכוחו של המשפט שאינו נגמר

בהצגה בישראל ובתערוכה בגרמניה הופכים כתבי קפקא מושא להצגה שבעצם אינה מציגה דבר אלא חושפת מצבי הביניים של השפה והטקסט

תגובות

את דמויותיו של פרנץ קפקא אי־אפשר כידוע לראות. אפשר כמובן לצייר את גיבוריו, להציגם, להעלותם על הבמה, לשחק עמם או לעשות עליהם סרט, אך מה שנראה אז על המסך או על הבמה שוב אינו "דמות של קפקא". הדמות של קפקא נעשית מה שהיא גם הודות לסרבנותה להיראות; כלומר, היא תלויה לגמרי ביכולתה לזחול ולנוס מתחומה של מראית העין. לכן תיאטרון המקבל עליו משימה זו, להציג דבר מה מן הטקסטים של קפקא (והרי קפקא הותיר לנו בעיקר "כתבים" - מפוזרים, קטועים), מסכן לכאורה את עצמו. הוא פוסק להיות תיאטרון במובן המקובל של הדבר, הוא...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו