ההיפסטרים האלימים של הלשון העברית

סיפורם של חברי גדוד מגיני השפה, שניהלו פעילות אלימה להשלטת העברית בתל אביב והצליחו להטיל את חיתתם על אנשים פרטיים ועל הממסד העירוני

זהר שביט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
זהר שביט

בסוף דצמבר 1927 הוגשה לבית משפט השלום העברי (מוסד וולונטרי, ששימש בתקופת היישוב להתדיינות בעניינים אזרחיים בין בעלי דין יהודים) תביעה נגד חיים נחמן ביאליק. הוא הואשם בכך שעלב בצעיר (שתואר ב"דואר היום" כמר נ.), שהעיר למשורר הלאומי על כך שדיבר יידיש בלכתו ברחוב. בתגובה על כתב התביעה הגיש ביאליק בעשרה בטבת תרפ"ח (3.1.28) מכתב לבית המשפט וזו לשונו: "אני וחברי מר י"ח רבניצקי, בלכתנו לבקר את חברנו הגוסס מר גרנובסקי ז"ל, עברנו ברחוב אלנבי ושוחחנו בחשאי בינינו, על פי הרגל של עשרים ושמונה שנים, בשפה יהודית המדוברת על דבר מיתתו הקרובה של ידידנו הגוסס. בשעה זו הרגשתי שאיש אחד הולך בצדנו ומטה אוזנו לשיחתנו. אחרי רגע עבר האיש לפנינו ופנה אלי בחוצפה: מדוע אין אתם מדברים עברית? עליכם לדבר עברית! על זה עניתי לו בעברית: אין זה עניין שלך. אין איש שואל אותך. לך לך לדרכך - לעזאזל! חוצפה!"

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ