מה אפשר ללמוד מן הגנום של האדם הניאנדרטלי

החוקר שפיצח את הגנום של האדם הניאנדרטלי מגיש בספרו דו"ח מרתק על עבודתו, שהחלה מלקיחת דנ"א ממומיות והסתיימה בפריצת דרך מדעית

רות אלמוג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רות אלמוג

ספרו של החוקר השוודי סוואנטה פּאבו (Paabo), "האדם הניאנדרטלי", הוא ספר אוטוביוגרפי המספר על דרכו בפיצוח הגנום של האדם הניאנדרטלי. בה בעת זה ספר מדע פופולרי, משעשע, קריא ואישי למדי. הוא בא לענות על השאלה מה אפשר ללמוד מן הגנום של היצורים הקרובים לנו מבחינה אבולוציונית.

בין שנת 1856, שבה נתגלה בגרמניה השלד הראשון של האדם הניאנדרטלי, ועד לשחר המאה ה-21, מוּפּה רצף הדנ"א והגיע לכלל סיום הפרויקט של ריצוף הגנום האנושי. בספרו מגיש פּאבו דו"ח מרתק על שלושה עשורים של מחקר, שהוליך אותו מתחביב סודי של חקר דנ"א, שלקח מן המומיות של הפרעונים, לפריצת דרך מדעית בחקר הגנום של האדם הניאנדרטלי והשוואתו לגנום של האדם בן ימינו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ