האיש שהמציא את הזיכרון הקולקטיבי

"אתרי הזיכרון", המפעל המונומנטלי של ההיסטוריון היהודי-צרפתי פייר נורה, שיקבל ביום ראשון את פרס דן דוד, שינה באחת את פני הכתיבה ההיסטורית

אבנר בן־עמוס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אבנר בן־עמוס

כשהגעתי לפאריס בסתיו 1982, פייר נורה היה במקום גבוה ברשימת ההיסטוריונים הצרפתים שרציתי לפגוש. נורה היה כבר אז בעל שם בתחומו. הוא נולד למשפחה יהודית־צרפתית שנדדה ממחבוא למחבוא כדי להינצל מרדיפות הנאצים במלחמת העולם השנייה, והגיע במהירות למעמד מרכזי בחיים האינטלקטואליים הצרפתיים, ופעל במקביל בכמה שדות: מרצה למחשבה היסטורית וזהות לאומית בבית הספר הגבוה למדעי החברה בפאריס; עורך שתי סדרות ספרים יוקרתיות, להיסטוריה ומדעי הרוח, בהוצאת הספרים גלימאר, ומייסד ועורך של "הדיון" (Le Débat), כתב עת מוביל למדעי הרוח. הוא היה מזוהה בעיקר עם ההיסטוריונים החדשנים של קבוצת ה"אנאל", שעסקו בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת מנקודת מבט חברתית ותרבותית. עם אחד מהם, ז'אק לה־גוף, אף ערך שלושה כרכי מאמרים תיאורטיים פורצי דרך בשם "לעשות היסטוריה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ