אברהם בלבן
אברהם בלבן

אני צופה בסרטו החדש של עומרי ליאור, "קומה רביעית בלי מעלית". אני צופה בסרט, העוסק ביצירתה של רות אלמוג, וחושב על המושג "בית". המצלמה מתרכזת על בית ילדותה של רות בפתח תקווה. הבית עזוב וחרב. על החצר, שהקיפה את הבית בעצי פרי רבים, נבנה בית דירות. פתח תקווה של אז איננה עוד. "לי אין לאן לחזור", אומרת רות, "אני בגלות". הגלות הזאת, אני מגלה בהמשך הסרט, התחילה עוד לפני שעזבה המחברת את עיר ילדותה: אביה מת ממחלת לב כשהיתה בת ארבע עשרה ועם מותו חשה בודדה ונטושה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ