כך הפציע "פתאום" הציור הערבי בתל אביב

הספר "סברה" מאת טל בן צבי מתמקד בשלושה דורות של אמנים פלסטינים בישראל, שנוכחותם המבורכת נראית כיום כל כך מובנת מאליה

יצחק לאור
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יצחק לאור

סברה, ייצוגי הנכבה באמנות הפלסטינית בישראל, מאת טל בן צבי, הוצאת רסלינג, 2014, 287 עמודים

ב-1986 בחר יונה פישר באברהים נובאני ובאסד עזי להשתתף בתערוכה שאצר לביאנלה בוונציה. מוטב היה אולי לפתוח את ספרה של טל בן צבי ברגע הזה. כותרת שנתן "ידיעות אחרונות" לכתבה אחת אמרה: "אסד משפרעם לוונציה", אבל הדברים שכתב פישר לקטלוג מאירים יותר. הוא חילק את העבודות של עזי לשתי חטיבות: "הראשונה, מקורותיה בזיקה לתרבות עממית־מזרחית, שהיא תרבותו, והשנייה נבנית תוך התנסות בתרבות המערב". כלומר: יונה פישר רואה בעצמו, מהיותו "מערבי", כשיר לאתר את "העממי־מזרחי" ולהפריד אותו מאלמנטים ה"מערביים" אצל הצייר הערבי.