למה נגזר עלינו להתגעגע לפריז

גם אם הפסידה את בכורתה, מה שהופך את בירת צרפת ליפה כל כך, בשונה מניו יורק, או לונדון, או ברלין הקטנה, הוא המודעות העצומה שלה ליופי שלה

יצחק לאור
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יצחק לאור

"אין עוד עם בעולם שכל כך אוהב בילויים - או כפי שהם מכנים אותם, Distractions - כמו הפריזאים. בוקר, צהריים ולילה, קיץ וחורף, יש מה לראות, ונראה שחלק גדול מהאוכלוסיה נשאב לתוך רדיפת התענוגות" - כך סיפר לאנגלים מדריך הנסיעות הלונדוני של קסל מ-1884. המדריך אישר כי התיירים, וגם הצרפתים עצמם, מצפים תמיד לבילויים בבירה הצרפתית. המסע לפריס הפך לעניין מרכזי בחייהם של מיליונים רבים. בשליש האחרון של המאה ה-19, הפכה פריס למרכז המערבי של תעשיית הפנאי הבורגנית. ואנסה שווארץ, בספרה Spectacular Realities (המוקדש לתרבות הספטאקלים של אותו שליש מפואר), מדגישה כי כבר אז הפך למובן מאליו התענוג לראות, להסתכל, לנסוע כדי לראות.