בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המסה הקולנועית-פילוסופית של ז'אן לוק גודאר

כמה דברים כלליים על "היי שלום, שפה", סרט בתלת-ממד, שבו החקירה הגודארית הקבועה של טיב המדיום עוברת טלטלה גדולה

תגובות

"חסרי הדמיון מוצאים מקלט במציאות", אומרת הכתובת על המסך בתחילת סרטו של ז'אן לוק גודאר, Adieu au langage, "היי שלום, שפה". ראיתי אותו רק פעמיים. אני רוצה לכתוב עליו רק כמה דברים כלליים. קשה מאוד לכתוב על הסרט החדש הזה בלי לצפות בו יותר משלוש או ארבע פעמים. זהו מעין שיר מורכב, או מסה פילוסופית־קולנועית.צריך לזכור בפתח הסרט גם את מה שאמר גודאר ב"סצנאריו ל'ברוכה את, מרים'" (1985), שמעטים מאוד צפו בו, מעין יצירת וידיאו שבעזרתה שרטט את כוונותיו בסרט השלם, כאשר חיפש משקיע וסירב לכתוב תסריט. התסריט...

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו