ישעיהו ליבוביץ והאשה עם הסלים

באוטובוס, על ספסל לידי, יושב ליבוביץ כפוף על עיתון ושקוע בו. לידו ישבה אשה זקנה, סלים עמוסים בין ברכיה. פתאום היא פנתה אליו ואני צפיתי בו באימה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

לא הכרתי את ישעיהו ליבוביץ ולא הייתי תלמיד שלו. נכחתי פעם בראיון עמו במועדון סטודנטים בגבעת רם בירושלים. ובערוצי הטלוויזיה והרדיו שמעתי, כמו כולם, את דעותיו הנחרצות בענייני דת ומדינה וכיבוש. טון דיבורו היה זועף, ישיר, בוטה, חסר סבלנות לפעמים, ומקצת דבריו לא הבנתי בגלל קולו המיוחד, שנשמע כמו יוצא מתוך ערפל. ליבוביץ דיבר כאילו אל עצמו ולא אל מאזיניו. ויכולתי לחוש שהוא חושב בזמן שהוא מדבר. בקיצור, הוא עורר בי יראה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ