בחזרה ליום שבו משה סקאל רצה להיות סופר
האם יש יום אחד כזה, או רגע מסוים, שבו אדם רוצה להיות סופר? מדור שבועי מחזיר סופרים אל ההארה הנדירה ההיא
בראשית היה הסיפור. ישבתי בחדרי וכתבתי אותו. בבת אחת הוא נכתב. לא ידעתי איך כותבים סיפורים, בקושי ידעתי איך נראה סיפור. חייו של סוֹפר, קל וחומר, לא הכרתי אותם. הייתי בן 17. ברגע מסוים בעת הכתיבה, צץ בפתח החדר אבי, הצורף. הוא נשען על משקוף הדלת והציץ בנער היושב וכותב. "תגיד", שאל האב את התכשיט שלו, "אפשר להתפרנס מזה?" "אני חושב שכן", עניתי. והמשכתי לכתוב. אבא התנתק מן המשקוף והלך משם.זה הגיע בד בבד עם הליבידו; תשוקה עמומה אבל מפורשת מאוד, כמעט מסוכנת, לפרוץ איזה דבר שנמצא מחוץ לי - שאין לו פנים...
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר