בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשפתאום התרבות הקיבוצניקית נוחתת עלי בגרמניה

כולם התפשטו ונכנסו לאגם עירומים. רק אני נעצרתי ולא ידעתי מה לעשות עם כל הגברים הלא נימולים והנימפות המקפצות במים

7תגובות

אין כמו לצאת מברלין צפונה. לעבור את מחוז ברנדנבורג ולהגיע, אחרי שלוש שעות, למקלנבורג, השייך למה שהיה מזרח־גרמניה: אזור כפרי יפהפה. מלא טירות, שדות חיטה, תירס, עצי תפוח ושזיף. זאת הפעם השנייה שאני כאן והמקום מזכיר לי את נופי הקיבוצים ובפרט את קיבוץ בית אורן, שם ישבתי בעבר עם המוסיקאי חיים רובינשטיין שהיגר לבסוף לוושינגטון. לאחר שלוש שעות נסיעה הגענו לביתה של הסופרת כריסטה וולף, המשמש היום מעון לסופרים. אני קורא באנגלית את הספר שלה "קסנדרה", בו היא מראה כיצד הלנה בכלל לא הובאה לטרויה, אלא רק...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו