איך כמעט נפל פרויד קורבן ליצר ההרס שלו עצמו

מה השתבש בקריאת המציאות של אבי הפסיכואנליזה, כשסירב להכיר בסכנה הנאצית ולא הצליח להתגבר על מנגנוני ההדחקה שידע לחשוף אצל אחרים

דוד בר-גל וענר גוברין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דוד בר-גל וענר גוברין

ב-13 במארס 1938 נועד הוועד של החברה הפסיכואנליטית בווינה בפעם האחרונה. ההחלטה שנתקבלה קראה לכל אחד מחברי החברה להימלט מאוסטריה. כן הוחלט, כי מרכז החברה החדש ייקבע על פי המקום שזיגמונד פרויד יבחר להתיישב בו.

פרויד פתח את דבריו ואמר (על פי עדותו של ארנסט ג'ונס, הביוגרף הראשי של פרויד): "אחרי חורבן המקדש בירושלים על־ידי טיטוס, רבן יוחנן בן זכאי קיבל את אישורם של הרומאים לפתוח ישיבה ביבנה, כדי להמשיך וללמוד את התורה. אנו עומדים לנקוט צעד דומה. אנחנו, אחרי ככלות הכל, רגילים לרדיפות בהיסטוריה שלנו, במסורת של עמנו, ולכמה מאתנו אף בעקבות ניסיון אישי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ