ירון לונדון, המבוגר הלא אחראי

משהו גדול הולם בחזהו של לונדון, בשטף ובתשוקה שאינה דועכת. הוא ילד רע. שמעתי אף אומרים שמשום שהוא ילד רע אסור לכתוב טובות על ספרו

יצחק לאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יצחק לאור

לו הייתי פיראט, מאת ירון לונדון, כתר, 2014, 341 עמודים

"לו הייתי פיראט" הוא ממואר של אחד מעמודי התווך בתקשורת הישראלית, לבטח העיתונאי הבוגר האחרון שחבריו לענף, צעירים ממנו, אצו משך שנים לקבל ממנו עצות (למשל חנוך מרמרי כאשר הקים את "העיר"). ירון לונדון, שכבר יותר מעשר שנים מככב בתוכנית החדשות הרצינית היחידה שנותרה לנו, ביחד עם בן דורו מוטי קירשנבאום, יש לו מה לספר, על עצמו ועל אחרים, וראוי מאוד לשמוע משום שהוא מבריק ויוצא דופן, ולו רק כמאמר הפתגם הישן "בארץ העיוורים, גם בעל עין אחת הוא מלך". ויש לו שלוש עיניים, כך הוא מעיד. עין אחת לא חדלה לבלוש אחריו, מתוכו, אומר ואינו מפרש יותר מדי.