בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשיוכבד בת מרים קיבלה על עצמה את דין הכניעה

אחרי עלייתה לארץ, ניסתה המשוררת למחות בשירתה על המקום המוגבל שניתן לנשים בשירה העברית של תקופתה ונכנעה. פרק שני בסדרה

2תגובות

>> לפרק הראשון בסדרה יוכבד בת מרים עיצבה וייצבה את יסודות שירתה רק לאחר שנים אחדות של שהייה בארץ ישראל (היא עלתה ב-1929), והם לא נתגלו במלואם לפני פרסום המחזורים "טבעת" ו"ארץ ישראל" בשנים 1935 ו-1937. בשנות העשרים ובראשית שנות השלושים ניכרו בשירתה בעיקר חיפושים - לעתים נואשים. המשוררת לא יכלה בשום אופן להסתפק בפינה שהקצתה לשירת הנשים ההייררכיה הספרותית של התקופה, גם זאת רק לאחר ש"עיכלה" את עצם הופעתה של שירת הנשים העברית בשנות העשרים. פינה צרה זו, מבחינה תימטית וצורנית כאחת, הגבילה לשירת...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו