בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום שבו מתן חרמוני רצה להיות סופר

האם יש יום אחד כזה, או רגע מסוים, שבו אדם רוצה להיות סופר? מדור שבועי באתר "הארץ" מחזיר סופרים אל ההארה הנדירה ההיא

תגובות

קשה לי מאוד לומר מתי גמלה בלבי ההחלטה "להיות סופר", או האם אי פעם החלטתי החלטה שכזאת; האם אי פעם ישבתי אצל החלון הפתוח ואמרתי "כַּני לי מוזה" וכו'. למען האמת, אני די בטוח שלא היה רגע כזה. אני הולך להכניס את עצמי כאן לאיזו מלכודת: על פי רוב אני מתרעם כשאני שומע או קורא הכרזות כמו "לא אני בחרתי בספרות, כי אם הספרת בחרה בי", או ניסוחים מעין אלה, שמבטאים חוסר ברירה, אבל גם איזו נבחרוּת ומורמות מעם. אמנם רק על עצמי לספר ידעתי, אבל אני די בטוח שיש ברירה, ואפשר לא לכתוב. אני גם חושב שהספרות לא בוחרת...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו