האם קומיקס יכול לקרב את התלמידים לתנ"ך

הרעיון של קומיקס בספרי הלימוד להוראת תנ"ך הוא חינני והביצוע משעשע, אך אי אפשר להתחבר אל הפסוקים הגאוניים בלי לגעת במלים עצמן

דורון קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דורון קורן

תנ"ך לכיתה ד' (יהושע, שופטים); תנ"ך לכיתה ו’ (מלכים, יונה, מגילות אסתר ורות ותהילים)

נויה שגיב. איורים: בלה גולדנברג־טייב. הוצאת מט"ח, 362 ו–322 עמודים, 65 שקל לחוברת

יש חן אמיתי באיורי הקומיקס שעליהם מבוססים שלושת ספרי הלימוד להוראת תנ"ך בכיתות ד', ה', ו' (יהושע ושופטים, שמואל, ומלכים עם ספרי יונה, אסתר ורות), וגם הרעיון עצמו נראה מפתה. האיורים, התופסים כחצי משטח החוברות — המחצית השנייה היא מערכי שיעור — כוללים פסוקי תנ"ך ומתחתיהם דמויות המאיירות ומתרגמות את הפסוקים. והדמויות שיצרו מחברת הסדרה המושקעת, נויה שגיב, והקומיקסאית המשובחת בלה גולדנברג־טייב, מדברות בעברית עכשווית ומשעשעת, כמיטב הז'אנר. הנה דרך לקרב את התלמידים לתנ"ך, לא?

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ