מה לאוונגרד האמריקאי ולבתי כנסת מהמאה ה-18

קטלוג חדש עוקב אחר הקשר המשונה והרוחני שנרקם הקיץ, בתערוכה במוזיאון תל אביב, בין בתי כנסת עתיקים מעץ לאמנים מודרניסטיים

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
זיוה שטרנהל
זיוה שטרנהל

אלואיז ברייר, אל ליסיצקי, פרנק סטלה: 
בתי כנסת מעץ

עורכת: בת שבע גולדמן אידה. הוצאת מוזיאון 
תל אביב לאמנות, 147 עמודים

בשני אולמות קטנים הוצגה הקיץ במוזיאון תל אביב תערוכה נחבאת אל הכלים. גם השם התמוה "אלואיז ברייר, אל ליסיצקי, פרנק סטלה – בתי כנסת מעץ" הזכיר כתב חידה. מי שאינו מצוי בנבכי ההיסטוריה של מה שמכונה "האמנות המודרנית", התקשה למצוא קשר בין בתי כנסת מהמאה ה–18 בעיירות בגליציה לאיורים לשיר "חד גדיא" ולפרנק סטלה, אמן אמריקאי, לא יהודי, שנחשב לדמות מרכזית באוונגרד האמריקאי במחצית השנייה של המאה ה–20. אבל בטקסט בקטלוג שכתבה האוצרת בת שבע גולדמן אידה נמצא הסבר מרתק החושף את מה שהיא מכנה "נתיב ההפשטה".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ