ברוכים הבאים לארץ שום מקום

קלוסובה היתה מחצבה בפולין שעבדו בה בעיקר אסירים שנידונו לעבודת פרך, עד שהפכה למקום הכשרה לצעירי התנועות הציוניות ול"אם ההכשרות"

רות בקי קולודני
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רות בקי קולודני

הכרתי פעם חקלאי אחד בצופית שכל פעם שבנותיו התעצלו לסייע לו בעבודות המשק, היה מעיר להן "לקלוסובה הייתי שולח אתכן". המלה המוזרה הזאת, "קלוסובה" סיקרנה אותי ולימים, כששמתי לב באקראי בבית לוחמי הגטאות ל"ספר קלוסובה", מיד קניתי אותו. קראתי בספר זיכרונות, מכתבים ודברי חברים שתיארו את המהפכה האישית שחוללה הכשרה זו והבנתי היטב למה התכוון אותו איכר. קלוסובה, שחבריה כינוה "קיינעמלנד" (ארץ שום מקום), היתה מחצבה גדולה מאוד של אבני בזלת באזור יערות ומנסרות, ליד העיר סֶרְנֵי במזרח פולין (כיום אוקראינה). עבדו בה בעיקר אסירים שנידונו לעבודת פרך בחציבת סלעים, אך באחד הימים נהפכה למקום הכשרה לצעירי התנועות הציוניות ול"אם ההכשרות" בפולין.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ