"אילו יכולתי למחוק את שמי מהספרות!"

מחזור השירים האחרון של יוכבד בת מרים הוא אחד הטקסטים המורכבים והמעניינים ביותר בשירה העברית. פרק אחרון במסה על המשוררת

דן מירון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דן מירון

>לפרק הראשון בסדרה

>>לפרק השני בסדרה

>>>לפרק השלישי בסדרה

>>>>לפרק הרביעי בסדרה

>>>>>לפרק החמישי בסדרה

יוכבד בת מרים היתה שותפת מלאה לרגישויות שמקורן בסובייקטיביות המודרנית. עם זאת היא לא ויתרה על האחיזה במה שמעבר להן ודבקה באמונתה כי הבלתי נראה "גדול מנראה", סוד ה"אין" מופלא יותר מן היש, והראות האמיתית היא זו החותרת – לשווא – לראות "מה ישכון מאחרי גבול־עין". בעידן פריצתה הנסערת אל היצירה השירית העברית היא רצתה לראות את עצמה כנביאה אקסטאטית, המסוגלת להיפגש עם הנעלם ולשאת את דברה־דברו בסערת צלצלים רוממה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ