המוח או הרגש

איך להתיידד עם "השכל הפנימי" שלנו

בספרו "החיה החברתית
" מתאר הפרשן הפוליטי דיוויד ברוקס את מגבלות התבונה ואת החשיבות של הרגשות, האינטואיציות ותכונות האופי

אירי ריקין
אירי ריקין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים6
אירי ריקין
אירי ריקין

החיה החברתית

דיוויד ברוקס. תירגם מאנגלית: גיא הרלינג. הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, דביר, 439 עמודים, 64 שקלים

בין שאר הוויכוחים המתישים והשחוקים שמפלגים את המין האנושי לדורותיו, אפשר למנות גם את מלחמת העולם הלא־סגורה בין השכל והתבונה לרגש ולתת מודע. המונחים אמנם משתנים על פי צווי הזמן, אבל השאלה נשארת זהה בכל דור ודור. מי שולט, או צריך לשלוט, הן ברמת הפרט והן ברמת החברה: מדע או מיתוס, רציונליזם או רומנטיקה, קוסמוס או כאוס, היגיון או תשוקה, חוק או בלגן. ההוגים הרציונליסטים של עידן ההשכלה במאה ה-18 סברו ברוח דומה כי האנושות תשתחרר ממצוקותיה, מלחמותיה ושיגיונותיה, כאשר תצליח התבונה לרסן ולאלף את האמונה התפלה; מה שמסביר מדוע ייצג ד"ר ג'קיל, הרציונלי, את המוח המודע, ואת התת־מודע נטול הרסן, ייצג מר הייד הברברי.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ