ספר שכולו אהבה לענק שירה יחיד במינו

הביוגרפיה של פרננדו פסואה היא יצירה מסעירה על משורר שהשאיר אחריו אלפי יצירות והגדיר עצמו כ"שלילה המוחלטת, התגלמות הלא כלום"

יובל אלבשן
יובל אלבשן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יובל אלבשן
יובל אלבשן

פרננדו פסואה: מעין אוטוביוגרפיה

ז’וזה פאולו קוולקנטי. תירגם מספרדית: יורם מלצר. הוצאת רימונים, 683 עמ’, 88 שקלים

הוא נולד בליסבון ב–1889 ובפורטו ב–1887 ובטווירה ב–1890 ובעוד מקומות רבים. הוא היה חיוור פנים אבל גם בעל עור שחום. שיערו היה בלונדיני וחום ושחור. הוא היה רופא ומהנדס ימי וכותב מסחרי. דתו היתה יהודית אבל הוא גם היה איש כנסייה וגם פגאני וגם אתאיסט, ומאמונות אלה הוא לא זז כל חייו. השכלתו התמצתה בבית ספר יסודי אך הוא סיים תיכון והוכשר בקורס מתקדם בדיפלומטיה. הכל הסכימו כי שירו הטוב ביותר הוא “שומר העדרים” ולא היתה מחלוקת ששירו הטוב ביותר הוא “חנות טבק”. הוא מת ב–1915 בליסבון אבל כתב גם בשנים שלאחר מכן ממקום גלותו בברזיל (עד שנודע מה עלה בגורלו על ידי סופר גדול אחר, ז’וזה סאראמאגו), ולמרות זאת על מצבתו נרשם תאריך מותו: 30 בנובמבר 1935. הוא היה משוררים רבים אבל גם ענק שירה יחיד במינו והוא היה גם מה שביניהם. פרננדו פסואה, גדול משוררי פורטוגל בעת המודרנית, היה כל אלה ויותר. לכן לא מפתיע שהוא זה שהגדיר את עצמו באופן המדויק ביותר: “אני מִדבר עצום, שבו אפילו אני אינני”.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ