בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצדעה לדן מירון, גדול מבקרי הספרות העברית בימינו

כל מאמר של מירון הוא בבחינת עלילת גבורה פרשנית, שאין לה מתחרים. הוא נוגע בכל, לפעמים לופת וחונק ולפעמים מַרפה ומרפא

23תגובות

בחדר נעורי עמדה ספרייה. היא היתה מוצבת מול מיטתי ויכולתי להשקיף עליה בשוכבי ובקומי. על מדפי עץ פשוטים עמדו ספריו של אבי עליו השלום, שהיה מאז עלייתו לארץ בשנת 1950 מורה; תחילה מורה לשלל מקצועות, ואחר־כך התמקצע בספרות, בתנ"ך ובלשון עברית, ולימד מקצועות אלה בתיכון עירוני ד' בתל אביב. על אחד המדפים הנמוכים עמדו שלושה ספרים גוצים ושמנמנים, שהאות ש, סמלהּ של הוצאת שוקן, היתה טבועה בתחתית גבם. כל אימת שאני חושבת על בית הורי, שהספרייה היתה הדבר המסעיר ביותר שהיה בו, שלושת הספרים קְטַנֵי הקומה ועבי...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו