המחזה שמציג את הכאוס הנורא של המהפכה

בהפקת "מות דנטון" בווינה נוכחים הזמן והמוות במלוא עוצמתם. הגיליוטינה נמצאת שם במרכז, כתזכורת לקץ הקבוע מראש ושאליו מוביל הכל

יואב רינון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יואב רינון

וינה, חורף 2014

בחודש מאי של שנת 1834 השלים גיאורג ביכנר את כתב היד של המנשר הפוליטי־מהפכני שלו, "המודיע מהסה" (Der Hessische Landbote). המנשר, שאפשר לזהות בו מרכיבים שיופיעו מאוחר יותר במניפסט הקומוניסטי של מרקס ואנגלס (1848), קרא לאיכרים של דוכסות הסה־דארמשטט להתקומם נגד מדכאיהם ממעמד האצולה. התקוממות מסוג זה כבר אירעה בעבר הלא רחוק, בשנת 1830, כאשר הרעב והמסים הכבדים עוררו תסיסה חזקה, אך היא דוכאה ביעילות ובאכזריות במה שזכה לכינוי "אמבט הדם בזודל (Södel)".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ