הניסיון להפוך את היהודים ל"יהודים כבני-אדם"

הספר "הספרייה של תנועת ההשכלה" עוסק ביהודי המודרני, שסבר כי כדי להיות אדם, הוא לא צריך להתנצר או להתבולל, אלא להיות חצוי

יצחק לאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יצחק לאור

הספרייה של תנועת ההשכלה, עורכים: שמואל פיינר, זהר שביט, נטלי ניימרק־גולדברג וטל קוגמן, הוצאת עם עובד, מכון ליאו בק, 2014, 503 עמודים

שורה מאוחרת יחסית (1863) מתוך שיר של יל"ג – "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" – יכולה למצות את ה"נוירוזה" היהודית שראשיתה בהשכלה, כמעט מאה שנים קודם שיל"ג כתב את השיר ההוא, "הקיצה עמי". ביסוד ה"נוירוזה" (המינוח הפסיכולוגיסטי הוא רק דימוי) עומדת ההנחה שיהודי אינו אדם, וכדי להיות אדם, אל לו להתנצר ואפילו לא להתבולל, אלא להיות חצוי. אם נחליף, רק לרגע, את המלה "אדם", בשורה של יל"ג, ונכתוב במקומה "סובייקט", ואם נחליף את ה"יהודי" ב"אחר", נקבל את מבנה הנוירוזה הזאת, שיהודים (כולל ישראלים, ובאלימות פראית יותר) נושאים בתוכם.