דיוקן עצמי ואינטימי של חנה סנש, בלי פאתוס

במכתביה בספר "את לבדך תביני" יש גילוי מרגש של צעירה רבת קסם, שאפשר רק לדמיין את תרומתה לתרבות העברית לו שבה מהשליחות ההיא

שרון גבע
שרון גבע
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שרון גבע
שרון גבע

את לבדך תביני: מכתבי חנה סנש, 1944-1935
ערכה: אנה סלאי, עורכי משנה: גדעון טיקוצקי ואיתן סנש. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 
471 עמודים, 79 שקלים

המכתב האחרון שכתבה חנה סנש בחייה הקצרים היה פתק, שאמהּ קטרינה סנש מצאה בכיס הבגד שנמסר לה אחרי הוצאת בתה להורג. “אמי היקרה והאהובה, אין לי מלים, רק זאת אוכל להגיד לך: מיליוני תודות. סלחי לי אם אפשר. את לבדך תביני מדוע אין צורך במלים. באהבה אין קץ, בתך”. זה האחרון בשורה ארוכה של מכתבים, רובם אישיים, שכתבה ושלחה ליקיריה, בעיקר לאמהּ, מאז יוני 1935, בהיותה בת 14, ועד 7 בנובמבר 1944, כשנידונה למוות בבודפשט, והיא בת 23. כל אלה רואים אור לראשונה בעברית בספר “את לבדך תביני” במלאות 70 שנה למותה.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ