בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה מביא בני אדם לנופף בחייהם הטובים

כאשר מדובר בנובו-רישים וניהיליסטים, אני מבין. כאשר מדובר באנשי שמאל, לא ברור לי הצורך הזה. מחשבות בעקבות ספר המאמרים של מקסים גילן

תגובות

משולחנו של בית הקפה, מאת מקסים גילן, ערכו: דלית להב־דורסט ויוסי גרנובסקי, הוצאת מטען, 2014, 181 עמודים יונה וולך הקדישה לו את ספרה הראשון והוא ערך, עם הארכיטקט הצייר נחום כהן, ועם מאיר ויזלטיר, את כתב העת שמת בעודו באבו, "קילטרטן". אחר כך ערך את השבועון הפורנוגרפי "בול", שהיינו קוראים בצבא במין תסכול, משום שהתמונות הועתקו משבועונים גרמניים צבעוניים והודפסו כאן בשחור לבן, כך שכל הוורוד הנפלא של הגרמנים נהפך לאפור. זה היה מקסים גילן (1931—2005). פעם אחת היה לו סקופ פוליטי גדול: המוסד סייע...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו