יונתן הירשפלד

דיוקנאות רבים של פילוסופים ושל מלומדים מראשית ומחצית המאה ה–18, ובהם אחדים מעשה ידיו של טיאפולו, בנויים בדיוק על הדגם הזה. המצויר, שכנראה היה שרוי בקריאת ספר, מסתובב ומביט בצופה ישירות. את מקומו בספר הוא שומר באצבעותיו. אין צורך בסימנייה. הוא תיכף חוזר לקרוא.

לפילוסופים רבים שרשרת או אבזם זהב על אדרת הפרווה שלהם. אף זו קונבנציה מוכרת. טיאפולו, באקט של אהבה הורית חמה והומוריסטית, מצייר את בנו על פי הקונבנציה הזאת — והוא בן שמונה. באבזם המוזהב, במקום מינרווה או פאלאס אתנה, סאטיר צוחק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ