שקרים ובגידות: החשבון של אלבר קאמי עם אירופה

הדילמה של גיבור "הנפילה" היא היחס בין האמת למוסריות או במלים אחרות: לכמה וזלין צריך אדם כדי לעטוף את האמת למען המוסר

יצחק לאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יצחק לאור

הנפילה, מאת אלבר קאמי, תירגם מצרפתית עמנואל פינטו, הספרייה החדשה, ספרי סימן קריאה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015, 104 עמודים

במעגל האחרון של התופת שב"קומדיה האלוהית" של דנטה נמצאים הנבלים הגדולים ביותר, אלה שבגדו במיטיביהם. כך אומר ז'אן בטיסט קלמנס, ה"שופט־מתוודה", גיבור "הנפילה", לבן שיחו: "האם שמת לב שהתעלות הקונצנטריות של אמסטרדם דומות למעגלי הגיהינום? הגיהינום הבורגני, שמאוכלס, כמובן, בחלומות רעים. כשמגיעים אליו מבחוץ, וככל שחודרים מבעד למעגלים, הופכים החיים, ומכאן גם פשעיהם, לדחוסים יותר, לאפלים יותר. כאן אנחנו נמצאים במעגל האחרון, מעגל ה... אה! אתה מכיר את זה?"