דודים ודודאים: מה קורה כשמשחקים עם מלים מקראיות

לישראלים שהתרגלו לעסוק במקרא רק בהקשר התוכני צפויה בספר "המילון המקראי הסמוי מן העין" הנאה לשונית של שפה המתפוצצת בין השיניים

ישי רוזן צבי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ישי רוזן צבי

המילון המקראי הסמוי מן העין
יאיר זקוביץ. הוצאת כרמל, 
141 עמודים, 69 שקלים

זה ספרון קטן אבל דחוס, עשיר ותובעני. בכל ערך וערך, בשורות מעטות, מנתח המחבר פרשנות סמויה של מלה מקראית על ידי המקרא עצמו. פרשנות סמויה היא ביאור למונחים ומלים, על פי רוב קשים או יחידאיים, המוצע באופן משתמע. כך, למשל, המונח החידתי "בן בליעל" מתפרש בכמה פסוקים כמכוון למי שלא יעלה מן השאול. כך מציע יאיר זקוביץ לקרוא את הסמיכות בין שירת חנה "ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל" (שמואל א ב, ו) לתיאור הסמוך של בני עלי כבני בליעל (שם ב, יב). כיוצא בזה "השטן", על פי פתיחת ספר איוב, נקרא כך על שום שהוא מרגלו של אלוהים עלי אדמות: "ויאמר ה' אל השטן מאין תבוא.... משוט בארץ ומהתהלך בה".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ