מזרחים, שואה ומיניות: מלחמת לבנון בקולנוע הישראלי

קובי ניב מנתח תסריטים של שלושה 
סרטים על מלחמת לבנון ומגלה 
את הזרמים התת-קרקעיים שבהם, 
שדווקא אינם חתרניים וביקורתיים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

בזרוע נטויה ובעין עצומה
קובי ניב. הוצאת עולם חדש, 
181 עמודים, 53 שקלים

>> לחצו כאן למאמריו של קובי ניב באתר "הארץ"

ספרו של קובי ניב העוסק ב״טרילוגיית לבנון המאוחרת״ — הסרטים ״בופור״ (2007), ״ואלס עם באשיר״ (2008) ו״לבנון״ (2009) — הוא פרובוקציה. ניב בוחן מחדש שלושה סרטים שזכו להצלחה רבה הן בקרב המבקרים והן בקרב הקהל (הצלחה אירונית מפני שיש בה גאולה קולנועית למלחמה כושלת, שבאה דווקא בעקבות מלחמת לבנון השנייה). הוא חושף את המגבלות של שלושת הסרטים הללו, שנתפשו כביקורתיים במיוחד. אולם הפרובוקציה של ניב מתוחכמת, ואינה מסתפקת רק בעמדה בסיסית ושוללת. היא צוללת אל מעמקי הסרטים — בעיקר אל מעמקי תסריטיהם — וחושפת את הזרמים התת־קרקעיים המניעים אותם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ