שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בחזרה לקסם שהתחולל בסטודיו של אנטול גורביץ'

לזכר הצייר ומעצב התפאורות, שהלך לעולמו לפני כעשור, ולסטודיו שלו ברחוב מזא"ה, כשתל אביב עוד לא נפלה טרף לזוועות הנדל"ן

אורי הולנדר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי הולנדר

בשנת 2005 מת הצייר ומעצב התפאורות אנטול גורביץ' (אביהם של המחזאי והבמאי מיקי גורביץ' והמומחה לשוק ההון אייל גורביץ', ודודו של האמן יגאל תומרקין). לו נשאל היום לשלומו היה משיב, מן הסתם, במִלותיו של אחד הכפילים ובני הכפילים ממחזהו של נסים אלוני "נפוליון חי או מת": "טוב. מת". ולא בכדי מוזכר כאן שמו של אלוני לצד שמו של גורביץ'. שֵׁם זה, בדומה לשמות רבים אחרים, נגלה לי לראשונה בין קירות הסטודיו ששכן אי אז בקומתו השנייה של אחד מבנייני ה"תאומים" — ממבניה היפים ביותר של תל אביב הישנה, שקשת שכמו נלקחה מתרבות אחרת מחברת ביניהם — ולשם נהגנו, אחי דרור ואני, במשך שנים ארוכות, להגיע בכל יום שישי ולצייר — תחת עינו הפקוחה של גורביץ'.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ