מיומנו של מבקר ספרים |

נגד הברלינאות

התחלנו להתפתל בכל מיני תעלות, ואני לא זוכר כלום מלבד סחרחורת ארוכה, עד שנפלטנו פתאום באיצטדיון האולימפי של ברלין 1936

אורין מוריס
אורין מוריס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורין מוריס
אורין מוריס

בשנת 2002-2004 נקלעתי לפיגוע דמים. מוזר שאני מתקשה היום לזכור באיזו שנה בדיוק אירע, אבל כאשר אני מנסה לנקוב בשנה אני תמיד טועה. אז כמו בקורות חיים אני מציין אותו כאילו היה תקופה, ואולי באמת היתה זו תקופה.

ביציאה מפיגוע הדמים, שארכה כמה שעות ברוטו, כלומר עד שהסתבר מניין השמות והמתים, הספקתי לחשוב לא מעט מחשבות. ובמיוחד בזמן שהלכתי הביתה, ברגל, מגשר מעריב לרחוב הקישון שבשכונת פלורנטין. יותר ממחשבות, שמעתי ממש קול דובר אלי, אומר לי לך לך מחברתך בעת הזאת. ומן הלימודים. ועוד אמר לי הקול כמה דברים, ואני עודני ממלא אחריו באדיקות כי ביקש אותי להעיד. כי אמר לי שאני עד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ