"חבר מנייר": געגועים לעיתונות הילדים של פעם

רימה שיכמנטר מתמקדת בכמה עיתונים לילדים לאחר קום המדינה ומגלה את התפקיד שהיה להם בעיצוב הפוליטי והערכי של כל מי שגדל כאן

דורית שילה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דורית שילה

חבר מנייר: עיתונות ישראלית בעשור הראשון למדינה
רימה שיכמנטר. הוצאת יד בן צבי, 238 עמודים, 67 שקלים

>> לחצו כאן לעיון בעיתוני הילדים המיתולוגיים באתר הספרייה הלאומית

זה זיכרון הילדות הברור והמשמעותי ביותר שלי, בלי שום ספק: החזרה מבית הספר בכל יום רביעי והתקווה שכבר הגיע הדוור. בכל שבוע חיכה לנו עיתון הילדים והנוער "הארץ שלנו" בתיבת הדואר והיה לנו, לבני הדור שקדם לשלל ערוצי הטלוויזיה, הווידיאו, הדי.וי.די וכמובן האינטרנט, צוהר לעולם הרחב, כלומר לעולם שמחוץ לשכונה. מעל דפי השחור־לבן המרשרשים הוגש לנו עולמם של המבוגרים, והם מצדם כתבו וערכו במיוחד בשבילנו, ובמידה רבה קבעו לנו מה לראות ומה לא, מה לקרוא ומה לא, מה לדעת ומה לא.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ