מה נשאר משירת טשרניחובסקי

שאול טשרניחובסקי, מבחר שירים, בחר בועז ערפלי, הוצאת כרמל, 2015, 419 עמודים

דוד אבידן נהג להתפאר בכך ששאול טשרניחובסקי תפס לו בביצים. סביר להניח שעוד מאות בנים זכו לבדיקת הָהֶרְנִיָה הזאת אצל המשורר המשופם והנאה, רופא הילדים של בתי הספר בתל אביב הקטנה. ואף שברגיל מקוננים על דברים שאבדו לנו, ואבד לנו בשנים האחרונות הרבה יותר משנמצא לנו, טשרניחובסקי הוא עדיין יותר משם רחוב, ושירים שכתב אי אפשר לנו בלעדיהם: "אֶכְרַע לַחַיִים, לַגְּבוּרָה וְלַיֹּפִי, / אֶכְרַע לְכָל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָה, שְֶּׁשָּׁדְדוּ / פִּגְרֵי אֲנָשִׁים וּרְקַב זֶרַע אָדָם", או: "עֵת כִּנּוֹר תַּחַת יָד רוֹגֶשֶׁת יִתְיַפֵּחַ, / וִינָתֵק מֵיתָר רָךְ מִמְּרִי הַכְּאֵב הָעָז".