בכי, צ'ילבות ומיץ גזר: מה קרה בפגישה עם מתרגם

ופתאום עכשיו, מול האיש הזה, שלא הבין מה אני רוצה מחייו לכתחילה, כאשר ביקשתי את הפגישה, אני פורץ בבכי. מוזר. מיומנו של מבקר ספרים

אורין מוריס
אורין מוריס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורין מוריס
אורין מוריס

כשהמתרגם יושב מולי, נופל עלינו רגע של שקט. "למה בעצם רצית לפגוש אותי", הוא שואל. למעשה אין לי תשובה. באיזה רגע מאני במיוחד חשבתי עצמי לאח הטוב של עולם הספרות המקומי, ורציתי לפגוש את העושים למענה בתחומים השונים. כמו נסיכים מימי קדם, שהיו יורדים אל העם לבושים כאביונים. ועדיין, המתרגם ניצב מולי. אז אמרתי לו שאני לא בדיוק זוכר למה, כי מן הסתם, את הרצף הפרוע הזה קשה לאחור לגולל. אז התחלנו לשוחח. והוא סיפר קצת על עצמו, ועל ענייניו שבעולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ