בת פרעה, הראשונה בחסידי אומות העולם

התואר "חסיד אומות העולם" מוענק במדינת ישראל לאלה ששמו נפשם בכפם והצילו יהודים בשואה. עם זאת, משמעותו המקורית היתה שונה

חנה כשר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חנה כשר

שתי תפישות עולם קוטביות מגולמות בסיפור המקראי על הצלתו של משה התינוק העברי (שמות א' ו-ב' י'): האחת — פוליטית־פרגמטית נטולת עכבות מוסריות, שאותה מייצג בהקשר זה פרעה המלך, והאחרת — מוסרית של חמלה ללא־גבולות המתבטאת במעשיה של בתו, הבוגדת באינטרסים המוצהרים של ממלכת אביה.

נציע את הדברים כסדרם, ויתברר כי לא פג תוקפו של סיפור המעשה והוא חורג מאוד מהקשר של זמן ומקום. שליט הממלכה ביטא את חששו כי ההתרבות המואצת של הזרים בארצו היא בגדר בעיה דמוגרפית והם עלולים לשמש גיס חמישי כאשר יחברו לאויבים מבחוץ (שמות א' ו-ט'). כדי למנוע זאת, גויסו הזרים בממלכה לעבודות כפייה יצרניות (שם שם י"א). פעולה זאת החטיאה את מטרתה הראשונית (שם שם י"ב), והמצב החמיר: האוכלוסייה הילידית מאסה בזרים (שם שם י"ג), ועבדות הפרך נהפכה לעינוי לשמו בלבד (שם י"ג-י"ד). הזרים שרדו את הדיכוי — והתרבו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ